החלטה בתיק בש"א 20526/07

1.         המשיבים הגישו תביעה בדרך של המרצת פתיחה ובה עתרו למתן פסק דין אשר יצהיר על ביטול הסכמי המכר שנחתמו בינם לבין המבקשות לרכישת בתי עסק בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב יפו (להלן: "ההסכמים"). עוד התבקש בית המשפט להורות על השבת הסכומים ששולמו.

                לעמדת המשיבים הפרו המבקשות את ההסכמים בכך שלא נרשמו זכויות המשיבים בנכסים כמתחייב על פי ההסכמים.

2.         המבקשות הגישו בקשה (בש"א 1498/06), להורות על מחיקת התביעה מחמת שהוגשה בהליך לא ראוי שכן היא תביעה כספית במסווה של הצהרתית.

3.         בהחלטתי מיום 5.2.07, נעתרתי לבקשה במובן זה שאיפשרתי למשיבים לעתור להגשת כתב התביעה מתוקן באופן שיוסף לו סעד אופרטיבי של תשלום, בנוסף לסעד ההצהרתי ועל מנת להימנע ממחיקת התביעה.

4.         המשיבים הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתו ביקשו להוסיף סעד כספי (בש"א 6622/07). המבקשות התנגדו לבקשה בהסתמך על טענת התיישנות. קיבלתי את הבקשה מהנימוקים המפורטים בהחלטתי מיום 6.5.07, כאשר בגדרה קבעתי שמקומה של טענת ההתיישנות הוא בשמיעת הראיות ולא כטענת סף.

5.         המשיבים הגישו כתב תביעה מתוקן, והוסיפו לו סעד כספי שהוא הסכום שעל המבקשים להשיב להם בגין ביטול ההסכמים. בצד זה, עתרו המשיבים לראשונה, בסעיף 38 לכתב התביעה המתוקן, גם לסעד אכיפה, קרי רישום היחידות על שמם.

6.         המבקשות הגישו בנסיבות אלה את הבקשה נשוא החלטתי, בש"א 20526/07, למחיקת סעד האכיפה שהוסף בכתב התביעה המתוקן.

7.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתיל מסקנה כי אין מנוס, אלא לקבל בקשה נוספת זו של המבקשות באשר לליקויים בכתב הטענות של המשיבים ואבהיר:

8.         מבחינה דיונית - שעה שבבקשת התיקון לא התבקש בית המשפט אלא להתיר הוספת סעד כספי בגין ההשבה, לא היו רשאים המשיבים להוסיף בצידו סעד של אכיפה ללא הסכמת המבקשים; אמנם באת כוח המשיבים טוענת כי לכך ניתנה הסכמת המבקשים, אך לטענה זו אין כל עיגון בכתב מהמבקשות, לא כל שכן מוכחשת.

על המשיבים היה לעתור במפורש במסגרת בקשתם לתיקון כתב התביעה, להוספת סעד של אכיפה ודי בהימנעותם מלעשות כן, ונוכח התנגדות המבקשים לכך, כדי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת הסעד האמור.

9.         מהפן המהותי - קיים קושי ניכר בסעד האמור. המשיבים ביטלו את הסכמי המכר מחמת הפרתם על ידי המבקשים, לפיכך קיימת מניעות מבחינתם לעתור גם לסעד האכיפה. ביטול ואכיפה אינם סעדים הדרים האחד בצד משנהו, במיוחד נכון הדבר שעה שהמשיבים קודם ביטלו את ההסכם ורק בשלב מאוחר יותר ומבלי לבטל את הביטול עותרים גם לאכיפתו, והכיצד? (ראה רע"א 24/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' משה"ב משכנות פאר בע"מ, פ"ד מ"ד(1) 712).

עוד ראה ספרו של השופט קציר "תרופות בשל  הפרת חוזה" (חלק א'-1991) עמ' 255:

"...שומה על הנפגע להכריע בשלב מקודם למדי לאחר שנודע לו על ההפרה, אם רצונו להמשיך את הקשר החוזי, או שמא פניו אל ניתוקו וההחלטה מעין זו אפשר שתהיה בלתי הפיכה, שכן ביטול החוזה כמוהו כשלילת האפשרות לתבוע את אכיפתו בהמשך;

10 .      המשיבים לא נתנו כל מענה הכיצד ביטלו את ההסכם וביקשו תיקון התביעה על ידי הגשת תביעה כספית של השבת הכספים ששילמו למבקשים על פי ההסכם ובאותה עת עותרים הם גם לאכיפה.

11.        מכל הטעמים האמורים, אני מורה על מחיקת סעד האכיפה.

12.      בדיון עתר ב"כ המבקשים גם לדחייה על הסף את תביעתם של המשיבים 5-1 ו-17 (להלן: "המשיבים") שכן משיבים אלה כבר הגישו תביעה בשנת 1997 נגד המבקשים שעניינה היה הפרת ההסכם מבחינת מסירת ממכר, בשטח שאינו כמתחייב על פי ההסכם. לעמדת המבקשים היה על המשיבים להגיש בקשה לפיצול סעדיהם שכן כולם נובעים מאותה עילה. לעמדת המשיבים אין הנדון דומה לראיה, שכן בתביעה זו נטען להפרת ההסכמים מחמת אי רישום הזכויות על שם המשיבים בלשכת רישום המקרקעין ואילו בתובענה הקודמת נתבעה הפרה בקשר עם שטח הממכר.

לא ראיתי מקום לקבל את הטענה שכן על המבקשים להגיש בקשה סדורה לענין לצרף לה תצהיר וכן את כתבי הטענות של התביעה הקודמת על מנת שניתן יהיה להכריע בה לגופה.

לפיכך ניתן בזאת היתר למבקשים להגיש בקשה לתוך 14 יום מהיום. תוגש בקשה, תחול עליה תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

13.        בדיון העלה ב"כ המבקשים גם טענת התיישנות. טענה זו נדחתה בעבר על ידי כב' הרשם ברוך אשר קבע שמקומה בשמיעת הראיות וגם על ידי בהחלטה נוספת מיום 6.5.07 ולא ראיתי כל שינוי נסיבות שמצדיק שינוי ההחלטה. אוסיף כי בימים אלה ניתנה על ידי כב' השופטת ברון הכרעה בטענת התיישנות בסכסוך בקשר עם חנות אחרת בנכס (ה"פ 436/06 בש"א 10464/07), מאותם טעמים. בית המשפט בהחלטה מיום 12.11.07 דחה את טענת ההתיישנות בין היתר בקובעו שעסקינן במקרקעין מוסדרים עליהם לא חלה התיישנות.